שמיניסטים

img-20161028-wa0002

שימניסט יקר

קודם כל אנו שמחים לבשר לך שאם אתה מתלבט באיזה ישיבה ללמוד אז מצבך טוב. לא כולם זוכים לקבל את הזכות לבחור בין טוב לטוב בין לימוד תורה כזה או אחר.

בתקופת השבושים  תתחיל להכיר עולם חדש, לימוד תורה שונה ממה שהורגלת עד כה, חברה קצת אחרים, סדר יום שונה. מה זה אומר? שמתחיל שלב חדש בחיים וכמו בכל שלב חדש גם בשבוש תגלה עולם חדש מעניין ומרתק.

אם ביקרת כבר בישיבה או שתיים אתה בטח מלא בשאלות ואם עדיין לא הספקת סביר להניח שאתה אפילו לא יודע על מה לשאול.

יש לנו עצה אחת ויחידה – נסה להגיע עם ראש פתוח – לא משנה מה שמעת על ישיבה זו או אחרת על הרבנים או על הלימוד, לא משנה כמה אתה טוב  בגמרא או כמה אתה מתחבר לשור שנגח את הפרה… בא! תפגש! תחווה!

לבירור ראשוני ולסיוע במסע להכרת עולם הישיבות  הכנו עבורך כמה שאלות ותשובות שנשאלנו בעבר מספר רב של פעמים

אתה מוזמן לעיין בהם.

לעוד בירורים ושאלות אפשר לפנות לאחראי השבושים.

בהצלחה.

דרכי הגעה ויצירת קשר

לתיאום שבוש ניתן ליצור קשר עם אחראי שבושים
נפתלי דודלס- 0502244737
שימו לב על מנת להתראיין אצל ראש הישיבה אנחנו ממליצים להגיע לפחות לשני סדרי בוקר מלאים כמו כן ודאי שמומלץ להגיע לשבת.

דרכי הגעה:
הקרבה לאוניברסיטה מאפשרת דרכי הגעה נוחים מכל רחבי הארץ ובשעות מגוונות ביום. לפירוט לוחות הזמנים ניתן להיכנס לאתר חברת אפיקים כל האוטובוסים עוצרים בסמוך לישיבה.
למגיעים מירושלים – אוטובוס של חברת 'אגד' קו 464.

שאלות נפוצות

אני בכלל לא בקטע של ישיבות..רוצה לסיים עם החובות ולהתחיל את החיים!

העניין הוא לא ה"ישיבה",אלא איך אתה מגדיר "חיים" – וזה בעצם מה שעושים בישיבה: מבררים מהם אותם "חיים" שאנו רוצים להתחיל, איך אנחנו בכלל רוצים לחיות אותם, ואפילו למה ובשביל מה אנו חיים. אם נבין היטב את התשובות לשאלות הללו ועוד אחרות – החיים יהיו הרבה יותר מלאים, משמעותיים וברורים אחרי זה.

איך אני יודע בכלל לאן ללכת לבדוק?

כלל גדול בלימוד תורה: "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ". אם שמעת על מקום מסוים (מהחברים, מהאחים, מאחראי השבו"שים..) והוא נשמע לך מעניין – אל תהסס! לך לבדוק.
אפשר תמיד להתייעץ עם הר"מ שלך, אחים גדולים, מדריכים, חבר'ה בוגרים, אבל רק אתה תוכל לדעת באמת אם מקום מסוים מתאים לך – ובשביל זה יש את השבו"ש.

חברים שלי סגרו במקום מסוים. כדאי לי ללכת גם?

לסגור באותו מקום עם חברים שלך יכול להיות יתרון מבחינת הרגשת החופשיות שתהיה לך (אתה מכיר כבר אנשים וכד'), אבל מצד שני זה יכול להיות גם חיסרון כי זה יכול לפגוע ביכולת שלך לחוות את המקום באמת, כי אתה קצת "מביא איתך את הבית" עם כל מה שכלול בזה.
בכל מקרה, אם המקום באמת נשמע לך מעניין ואתה חושב שהוא יוכל להתאים לך, כדאי לשקול את העניין.

תכל'ס, לא מגניב אותי גמרא - בכלל לא. אבל זה הקטע של ישיבות, לא? אז...

לא משנה איך נהפוך את זה – עם ישראל למד בעיקר גמרא בכל הדורות. לא היו גדולי תורה שלא שחו בגמרא. זאת הדרך ללמוד תורה. אבל מעבר לזה, עם כל כמה שזה נשמע נדוש – גמרא זה טעם נרכש. בהתחלה שוברים את השיניים עם השפה וכו', אבל אח"כ זה מתחיל לזרום – ואחרי דף ועוד דף אתה מתחיל להשתנות מבפנים. אתה משתנה מתוך העיסוק בה, בדבר ה' המתגלה במציאות, ומתוך הניסיון לחשוב כמוה: להסכים עם אביי, לכעוס על רבא, לנסות להבין מה הביא אותו לומר את זה ואז להתפלא איך לא חשבת ככה קודם. הבירור של דבר ה' והחיכוך המתמיד עם התנאים, האמוראים, הראשונים והאחרונים בונה בלומד דבקות אמיתית בריבונו של עולם.

בגדול, יש הבדלים בין ישיבות למכינות?

בודאי! יש גם הבדלים בתוך הישיבות והמכינות עצמן. בצורה מאוד כללית, בישיבות יש יותר דגש על לימוד עצמי לעומת המכינות שבהן יש יותר שיעורים. בנוסף, בישיבות מתרכזים יותר בלימוד הגמרא (עיון ובקיאות) לעומת לימודי אמונה, הכנה לצבא ושיעורים רבים בנושא במכינות.
בקשר להבדלים בתוך הישיבות והמכינות, ישנם הלכי-מחשבה שונים והשקפות שונות, וכן שיטות שונות שבהן מתאפיינים המקומות השונים. זה נושא רחב מאוד, שאת ה"נפקא-מינה" (המשמעות בפועל) אפשר להבין ולהרגיש קצת יותר כשאתה כבר "בפנים".

אני בכור, וההורים די מופתעים מזה שאני לא הולך ללמוד באוניברסיטהלהתגייס וכד'...

זכית! יש לך הורים שדואגים לך ואוהבים אותך. הם רוצים את הטוב ביותר בשבילך. אבל, הכל נובע מנקודת המבט (שדובר עליה בשאלה (נא למלא)) – מה מטרת החיים. אם באמת תחליט שאתה מוכן להתמסר כל כולך, לתקופת זמן מסוימת, רק ללימוד תורה והבניין העצמי שלך – יקח קצת זמן אבל ההורים יכבדו את זה, ודווקא מתוך זה שהם כ"כ רוצים בטובתך.
כמובן שצריך לנסות להסביר את החלטתך, למה כמה ואיך, וכמובן שלא מיד ההורים והסביבה "ישפרו עמדות" לכיוון הדעה שלך, אבל לאחר זמן, ולאחר שיראו שאתה שמח עם ההחלטה – הכל יסתדר.

לכמה זמן כדאי לי לבוא לבדוק?

יש שיאמרו כמה שעות. יש שאמרו לא פחות משבועיים. לדעת כותב שורות אלה, כדאי לבוא ליומיים-שלושה באמצע השבוע, ואם הישיבה מפורסמת בזכות שבתותיה המרוממות – כדאי לבוא לשבת ולהישאר לתחילת השבוע. יום שישי הוא לא יום מומלץ, כיוון שהוא לא מייצג את רוב הישיבות כמו שהן באמת.

הגעתי "לבדוק". מה אני אמור "לבדוק"?

אתה אמור לבדוק אם אתה אוהב את המקום ואם אתה רואה את עצמך מתעלה ומתפתח בו. כדאי לבדוק את הדברים שקבעת מראש כבר כשקראת את שאלה (נא למלא) 😉
הדבר שהכי מייצג את המקום הוא החבר'ה הבוגרים, אלה שגדלו בו ועברו את התהליך שהוא מעביר את הלומדים בו. אם אתה מסתכל עליהם ואומר "ואוו, אני רוצה להיות כמוהם" מבחינת בניין האישיות – כדאי לחשוב על המקום ברצינות. (חשוב לעשות זאת במבט בוגר, ולא במבט שטחי של "איזה תותח, הוא גם בוגר סיירת וגם סיים ש"ס. אולי אפשר לנסות לראות אותם כאבות, ואותך כאבא כזה.)

לא בראש שלי עכשיו שבו"שים וכל זה...

ההחלטה על המקום שבו תהיה בשנה הבאה היא ההחלטה הכי חשובה בחיים שלך. נקודה. ההחלטה הזאת תשפיע על כל שאר ההחלטות החשובות יותר או פחות שיבואו אחריה: לאן תתגייס, עם מי תתחתן, איך יראה הבית שלך, איך תחנך את ילדיך, איפה תגור וגם במה תעבוד. גם בגרויות וסניף וחבר'ה זה חשוב, באמת, אבל כדאי לחשוב על העתיד ולהשקיע מאמץ בזה.

אני בן עשירי במשפחה. אבא שלי וכל האחים לפני היו בישיבה מפורסמת - ללכת לבדוק שם?

העובדה שהישיבה התאימה לכל המשפחה שלך לא אומרת שהיא תתאים גם לך. אמנם נכון שבדרך כלל אחים הם בעלי אישיות דומה, אבל יש הרבה מקרים הפוכים, לכן זו שאלה אישית. קיימת גם השאלה האם אתה רוצה "לפרוץ לעצמך דרך" ולהתחיל במקום חדש עם דף חלק, או שלא מפריע לך להיות מוכר כבר כשתגיע.
שאלה דומה ניתן לשאול בנוגע להרבה חברים שהלכו לבדוק במקום מסוים: אם הם איתך באותו הראש, ובעלי רצונות ושאיפות דומים לשלך – אולי באמת כדאי לך לבדוק שם.

בכמה ישיבות כדאי לי לבדוק?

אין מספר; עד שתרגיש שמצאת את המקום שלך או עד שתבין שאחד מאלה שהיית בהם הוא הכי מתאים לך.
בעיקרון, רצוי לבדוק יותר ממקום אחד או שניים כדי שתוכל להשוות, אבל היי – בוא לא נשכח שיש אינספור סיפורים על אהבה ממבט ראשון… 😉

מתי רצוי שאתחיל לבדוק?

מתחילת כיתה י"ב זה הזמן המומלץ, גם כי בזמן זה הכי בראש שלך וגם כי אז אתה יודע הכי טוב מה אתה רוצה לעשות אחרי התיכון, בהשוואה לשביעית וקודם לה.

אני עסוק כרגע, ואין לי שבועות שלמים לבזבז על שבו"שים, אבל יש כ"כ הרבה מקומות...איך אצמצם את מספר המקומות שאבקר בהם?

כדאי לחשוב על הגדרות כלליות למקום שאני מחפש: מקום קטן או גדול, רמת הלימוד, האם חשוב לי יחס אישי או שאני דווקא "מסתדרניק", מסגרת טיפה יותר נוקשה שתשמור עלי בעניינים או אולי הפוך כדי שאפתח אחריות, האם התנאים (חדרים, אוכל וכו') חשובים לי, ראש ישיבה מוכר- זה פלוס מבחינתי או מינוס (או שזה בכלל לא משנה), רמת ה"התערבבות" עם החבר'ה הבוגרים, וכו' וכו'.

אח"כ קל לסנן מראש מקומות שאנו יודעים או שמענו עליהם שהם לא תואמים את הציפיות.

שמעתי על מקומות שבהם אפשר לצאת עם תעודה, תואר, מקצוע וכאלה...עם כל הכבוד, מה יצא לי מסתם ללמוד תורה?

העיסוק בתורה הופך אותך לאדם רוחני יותר, חושב יותר, בעל שאיפות ודרך ברורה, עם טעם לחיים וכוחות חיים אדירים. כל דבר שתעשה במקביל לזה – יקח את תשומת הלב שלך ויוריד את איכות ה"שקיעה" שלך בעומקה של התורה. וכמו שאמרנו בשאלה (הראשונה. נא למלא), יותר חשוב שקודם ה"למה" יהיה חזק ומיוסד, ורק אז ה"איך".